ביקורת: עמודי החברה – בית צבי ברמת גן – המחזה של איבסן מפתיע באקטואליות החברתית-פוליטית שלו
מאת חיים נוי
"עמודי החברה" מחזהו עטור השבחים של המחזאי הנורווגי הנריק יוהאן איבסן נכתב אמנם בשנת 1877, אולם היסודות החברתיים והפוליטיים השזורים במחזה תקפים ואקטואליים גם בימינו . המחזה שעולה בימים אלה בבית צבי ברמת גן בויים ביד מקצועית בידי סלבה מלצב שהצליח בזכות להקת השחקנים המוצלחת להפיק מחזה איכותי ומרגש שלא נס לחו ומהווה מעין מפגן יכולות דרמטי ומוצלח לשחקנים הצעירים המסיימים בעוד חודשיים את הלימודים.
איבסן היה מחזאי חשוב שלזכותו נרשמה אחריות רבה להופעתה של הדרמה הריאליסטית המודרנית , למרות שעמודי החברה אינה מתויגת כפסגת יצירתו. עם זאת, המחזה הועלה בכל העולם ועד ימינו אלה בהיכלי התיאטרון בווסט אנד ועוד.
המחזה הועלה בתל אביב לראשונה בשנת 1940 בתיאטרון הבימה, שם הופקד הבימוי בידיו של צבי פרידלנד עם ענקי התיאטרון ובהם אהרון מסקין, בת עמי וחנה'לה הנדלר ששיחקה בתפקיד הבן הצעיר. (תפקידה הראשון כילד ולאחר מכן בעלי כינור).
העלילה עוסקת בקרסטן ברניק, בעל מספנה עתיר נכסים . המחזה נפתח במסיבת נשים עסקניות הדואגות לשמירת המוסר החברתי בעיר הנמל הקטנה. מתברר, כי דינה דורף, נערה שנאספה לבית המשפחה בילדותה, היא בת לשחקנים ושאימה הייתה מעורבת בשערורייה משפחתית ושהובילה לעזיבת שניים מבני המשפחה לארה"ב.
השלווה מופרת כאשר למקום מגיעים לאחר שנים, לונה – הגיסה החורגת ועימה יוהאן , אחי האישה. הם נושאים עימם סוד אפל המאיים על אבי המשפחה.
במקביל, אנו עדים לניסיון ההשתלטות של ברניק על מסילת הברזל החדשה הנסללת במקום ואשר מתברר שהוא בעל השטח החשאי שלו.
לפרשה נשזרות גם שתי אניות שבבעלותו ושיטות מפוקפקות לחיסול חשבונות ויישוב הדורים נוסח הטייקונים של אותם ימים. אסון אחד נמנע לאחר שהבן הפוחז של ברניק מנסה לברוח לעולם הגדול על אחת האניות שנרקמה נגדה מזימה זדונית .
הצביעות החברתית, האינטריגות החברתיות והפוליטיות – אקטואליות מתמיד ותקפות לימינו אלה, כאן ובעצם בכל מדינה. המחזה מאופיין בעבודת צוות השזורה יחדיו, בתמונות רוויות מתח ורגש והתנהלות קולחת ומותחת.
סלבה מלצב אחראי לבימוי וגם לעיצוב התפאורה המוצלחת. סלבה הנחיל משחק אנסמבל משובח והעמיד הצגה דרמטית שנונה, מעניינת ומרגשת שגם לאחר 150 שנה – עדיין היא אקטואלית ונוגסת בהון-שלטון וכל שאר העוולות החברתיות הטעונות.רבקה משולח תרגמה את המחזה לעברית עכשווית וקולחת. נטשה מנטל עיצבה תלבושות תקופתיות מוצלחות מאוד.
מונא חוה כבטי ברניק, אשת איל ההון, היא שחקנית מצוינת, מגלמת את הדמות בכישרון רב, במקצועיות רבה ומגישה משחק מרגש ומשובח.
שיר מאור כמרתה ברניק (אחותו) מפליאה בגילום דמות לכאורה אנמית, אך משחקה הוא מחושב ונפלא, התנהלותה היא פשוט נהדרת ורווית משחק ענוג בטקסטים שהיא מגישה ובעיצוב הדמות.
נועה צפריר כנערה דינה דורף היא שחקנית משובחת ומצוינת, המקרינה אור על גילום הדמות. משחקה המוצלח מאוד הוא מקצועי, רענן ונפלא ויש לה יכולות נהדרות .
דורון רכליס כקרסטן ברניק משחק כהלכה, רוב הזמן הוא עם ידיים בכיסים, כיאה להפגנת אדנות, אך לא תמיד זה נחוץ. משחקו קולח ומשובח.
דודו אבגי כאולף הנער מגיש משחק ראוי, מוקפד ויפה.
צחי לוק כיוהן המבקש את ידה של דינה מפגין משחק נאה ומוצלח.
מעיין עמרני כלונה האמריקנית היא משב רוח סוער, משחקה מוצלח למדי , קולח ומקצועי.
אלעד קונפינו הוא משב של צחוקים , משחקו ענייני ויפה.
ויטלי פסיק כמזכיר הנאמן שגם הוא חושק בדינה מגלם דמות מעולה ומשחקו מוקפד ומוצלח.
אביתר אברהם כרומל משחק יפה מאוד, חף מגינונים, ישיר בהגשת הטקסט ומשתלב נהדר בתסבוכת הכללית. יש לו פוטנציאל טוב מאוד.
בירו טשלה כמנהל העבודה במספנות הוא מוצלח מאוד, מגלם את התפקיד במקצועיות רבה וברגש.
דניאל סטיופין אחראי לעריכה המוזיקלית המצוינת. דולב ציגל אחראי לעיצוב התאורה המוקפדת והראויה.
מדובר במחזה קולח, יפה ונעים לצפייה. אין ספק שבזכות השחקנים המוכשרים , הבימוי, וההפקה המקצועיים – מדובר בהצגה שטעונה במתח, רגש וחוויה תיאטרלית מוצלחת.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים
